אמאלקיפרי האמלאקי (פ. אמבליקה) - מחקרים

בוטניקה:

האמלאקי הוא עץ בגודל קטן עד בינוני בעל גזע עקום וענפים מתפשטים, וקליפתו בצבע ירוק-אפרפר מתקלפת לשבבים.  ענפיו הקטנים חלקים או מכוסים בשכבה דקה ונשירה בד"כ של עלים באורך 10-20 ס"מ ; עליו פשוטים, מחוברים מלמטה, מסודרים בצפיפות לאורך הענפים הקטנים וצבעם ירוק-בהיר המזכיר עלים בצורת נוצות. פרחיו בצבע צהוב-ירקרק, נישאים בצרורות המפנים דרך לפרי כדורי בעל ציפה בצבע צהוב-ירקרק ושישה חריצים הסוגרים על גלעין ושישה זרעים. מקום גידולו הטבעי של האמאלאקי הוא בדרום-מזרח אסיה, במיוחד במזרח ודרום הודו, פקיסטן, בנגלדש, סרי לנקה, מלזיה, דרום סין ואיי מסקרן. הוא גדל בדרך כלל בגנים בכל רחבי הודו ובאופן מסחרי מגדלים אותו כפרי רפואי (ווריאר ואח' 1995, 256 ; קיטיקר ובאסו 1935, 2220-21).

החלק בו נעשה שימוש: פרי טרי או מיובש כולו.

מחקר מדעי:

נוגד-חמצון (אנטי-אוקסידנט):

כמו תרופות צמחיות רבות של הרסייאנה, פ. אמבליקה מגלה תכונות אדפטוגניות מובהקות, והוכחה כפעילה בגוף החי נגד נזק של רדיקלים חופשיים הנגרם בעת לחץ (רג'ה 1999). על אף ש-פ. אמבליקה מופיע כאחד המקורות הטבעיים לויטמין C (קטיאר 1997, 178), תכונותיו נוגדות-החמצון יוחסו גם לקשרי טאנינים (חומרי שרף המגנים על ויטמיני מפגיעות אור וחוםC ) (אמבליקנין A [37%], אמבליקנין B [33%], פוניגלוקונין [12%] ופדונקולגין [14%] (בהטאצ'ריה 1999). בסך הכל, השפעת נוגדן-החמצון של האמלאקי גדולה משמעותית מזה של הויטמין C כשלעצמו (חופדה ואחרים, 2001).

אנטי-דלקתי:

נתגלה כי במיצוי מעלה ה-פ. אמבליקה יש פעילות אנטי-דלקתית משמעותית בבצקת הכפה האחורית של עכברוש הנגרמת מקרגינן ודקסטרן (אסמווי 1993).

קוטל חיידקים:

נתגלה כי חלקים מימיים וכוהליים של פ. אמבליקה הינם אנטי-פטרייתיים ואנטי-מיקרוביאליים במעבדה, ללא סימן כלשהו לרעילות תאית (דוטה, 1998 ; אחמד 1998).

קוטל נגיפים (אנטי-ויראלי):

הפרדה על פי ביוסאי (הגדרת פעילות ביולוגית של חומר ע"י בדיקת השפעתו על צמיחת אורגניזמים)
של תמצית כוהל מתילי מפרי ה-פ. אמבליקה (פוטרניוויין A ) הופרדה כחומר בעל יכולת לבלום השפעות כשל חיסוני אנושי של שעתוק לאחור (רוורס טרנסקריפטאז) של וירוס-1 (אל-מקאווי ואח' 1995).

סרטן:

ננדי ואח' מדווחים שהתוסף פ. אמבליקה לעכברים בגוף החי הפחיתה משמעותית את ההשפעות הרעילות לתאים (ציטוטוקסיות) של קרצינוגן ידוע, 3.4 בנזו(א)פירן, במינונים קטנים יותר מאשר הקרצינוגן (1997). כאשר תמצית מימית של פ. אמבליקה ניתנת לפני טיפול בקרינה (רדיותרפיה), נתגלה כי יש לכך השפעה מגנה על קרינה הנגרמת מנזק כרומוזומלי (ידב, 1987).

קרדיו-וסקולרי (הלב וכלי הדם):

ההפחתה השומנית וההשפעות נגד טרשת העורקים של מיץ פ.אמבליקה טרי שניתן במינונים שווים של 5 מ"ל/ק"ג במשך פרק זמן של 60 יום, נבדקה אצל ארנבים שהוזנו בכולסטרול. רמות הכולסטרול בסרום, טריליגליצריד, פוספוליפיד וליפו פרוטאין בצפיפות נמוכה ירדו ב- 82%, 66%, 77% ו- 90% בהתאמה. רמות שומני רקמה הראו הפחתה משמעותית לאחר נטילת מיץ פ.אמבליקה, עם נסיגת לוחות אבי העורקים והפרשה מוגברת של כולסטרול ופוספוליפידים, בהשוואה לווסתים (מת'ור ואח' 1996). חוקרים למדו את השפעת פ. אמבליקה אצל גברים רגילים ובעלי רמת כולסטרול גבוהה בגילאי 35-55 כדי לקבוע את השפעתו על כלל הכולסטרול בסרום. התוסף ניתן לפרק זמן של 28 ימים במצבו הגולמי. אצל נושאי המחקר, הן בעלי רמת הכולסטרול הגבוהה והן הרגילים, נראתה ירידה ברמות הכולסטרול כאשר נטלו אמאלאקי, אך שבועיים לאחר הימנעות מהתוסף רמות הכולסטרול בסרום של נושאי המחקר בעלי רמת הכולסטרול הגבוהה עלו כמעט לרמה ההתחלתית (ג'ייקוב ואח' 1988). נמצא כי פ. אמבליקה מפחיתה את הכולסטרול בסרום, כולסטרול אבי העורקים וכולסטרול של הכבד אצל ארנבות, אך אינה משפיעה על זמן תמס קרישי אוגלובולין, צפיפות טיסות דם או רמות טריגליצריד הנסיוב (תאקור 1985). השפעת האמאלקי על הכולסטרול בסרום נחקרה אצל ארנבים. לאחר תזונת מעבדה רגילה הארנבים הוזנו בצירוף של כולסטרול וחמאה שקופה, וחולקו לשלוש קבוצות: האחת ששימשה כקבוצת בקרה, השניה לה ניתנו גם 10 מ"ג של ויטמין C מדי יום, וקבוצה אחת לה ניתן גרם אחד של אמאלאקי מדי יום. הרמות הממוצעות של הכולסטרול בסרום  בכל שלוש הקבוצות עלו לרמות גבוהות יותר בצורה משמעותית עד סוף השבוע השני, והמשיכו לעלות עד סוף השבוע השלישי והרביעי מלבד אצל החיות להן ניתן אמאלאקי, שהפגינו רמות ממוצעות נמוכות יותר של כולסטרול בסרום (מישרה ואח', 1981).

עיכולי:

המחקר שנערך במרכז לחקר הסרטן באמאלה שבקראלה, הודו גילה כי חלק של פ. אמבליקה בלם משמעותית היווצרות סרטן בכבד הנגרם על-ידי N -ניטרוסודייטילמין (NDEA ) אצל חיות ניסיוניות (ג'ינה 1999). בתוספת לפעילויותיו המגנות על הכבד, פ. אמבליקה מסתבר גם כשימושי כנגד דלקת לבלב חריפה הגורמת לנמק, הפחתת דלקות ונזק לתאי הלבלב (ת'רואוט, 1995).

חיסוני:

נמצא כי יש בפ. אמבליקה פעילות תאי NK טבעית ורעילות לתאים עצמאית נוגדנית בעכברים נושאי גידול, וכי הוא מגדיל את תוחלת החיים שלהם ל-35% מעבר לחיות הנבדקות (סורש ו-וסודבן 1994). נמצא כי מיצוי מימי של פ. אמבליקה מפחית משמעותית את השפעות הרעילות לתאים של ארסניט נתרני כאשר ניטל דרך הפה אצל חיות ניסיוניות (ביזווס 1999).

רעילות:

לא נמצאו נתונים. אמאלאקי נצרך בכל רחבי הודו כמזון רפואי.

סימנים:

הפרעות בעיכול, דלקת הקיבה, עודף חומציות, דלקת הכבד, עצירות, כאב הגורם לגזים בבטן, דלקת המעי הגס, טחורים, החלמה מחום, שיעול, אסטמה, מחלות עור, הפרעות דימום, דימום יתר בווסת, חוסר דם (אנמיה), סכרת, שיגדון, דלדול העצם (אוסטיאופורוזיס), הלבנת שיער מוקדמת, התקרחות, חולשה, הפרעות נפשיות, סחרור (ורטיגו), דפיקות לב, מחלת לב וכלי דם, סרטן.

שימושים תרופתיים:

אמאלאקי נמנה בין צמחי המרפא החשובים ביותר ברפואות האיור ודה, ויחד עם הריטקי וויבהיטקי יוצר את נוסחת טריפהלה, בה משתמשים כדי לנקות רקמות רעלנים (דיטוקס של אמה), להרגיע את כל שלוש הדושות ולפעול כרסיינה כדי לקדם בריאות טובה וחיים ארוכים.

המילה הנרדפת לאמאלאקי היא דהטרי או "אחות", המסמלת שיש לו את הכוח לרפא מחלה כמו אם המטפלת בילדה. הפרי הוא חלק הצמח שנעשה בו שימוש בדרך כלל, ויש עדיפות לפרי הטרי. חותכים בפרי הבוסר ומשתמשים בהפרשה הנלקטת באופן מקומי לטיפול בדלקת הלחמית (קירטיקר ובסו 1935, 2221). את פירות הבוסר גם משמרים ומגישים לפני הארוחות כדי לעורר תאבון אצל חולי אנורקסיה (נדקרני 1954, 481). המיץ הטרי של הפרי המעורב בגריטה הוא רסייאנה, ופעילותו מועילה למעי ומסייעת לתפקוד המעי הגס. קשה למצוא את הפרי הטרי מחוץ לתת-היבשת, וניתן למצוא אותו בדרך כלל בשווקים הודיים למשך מספר שבועות בסתיו. משתמשים בפרי המיובש כתמצית המתקבלת מהרתחה כדי לטפל בדלקת העין מבחוץ, ומבפנים כעוצר דימום ושלשול (נדקרני 1954, 482). כאשר הפרי המיובש המורכב והמורתח מעורבב עם נוזל סמיך ומתווספת לו כמות קטנה של גור הוא יעיל לטיפול באנורקסיה, חוסר דם (אנמיה), קלקול המרה, הפרעות בעיכול וצהבת. הוא גם מחזק במקרים של דלקות אף וחום, שפתיים אדומות יבשות ונפוחות ופריחה סביב הפה.

כאשר מכינים את  הפרי המיובש כתמצית המתקבלת מהרתחה וניטלת על בסיס יומיומי, הוא יעיל נגד דימום יתר בווסת וזיבה לבנה, ומצוין לשיקום לאחר לידה. בדומה לכך, הצ'אקרדטה ממליצה על הפרי הטרי של האמאלאקי עם צ'ורנה של אמאלאקי הניטל עם ג'י ודבש כוייקרנה רסיינה.

בטיפול במחלות כלי דם ולב האמאלאקי הוא נוגד-חמצון צמחי מעולה, ומשתמשים בו כדי לטפל בכל השפעות מחלות כלי הדם והלב על סכרת בלתי מבוקרת ועמידות לאינסולין, כולל מחלות של מיקרוסירקולציה כמו למשל ניוון מקולרי. האמאלאקי ניטל בצורה דומה באזורים עירוניים מזוהמים כדי לשמור על חוזק המערכת החיסונית. בטיפול במחלת לב כלילית באופן ספציפי, ניתן לשלב את האמאלאקי עם ארג'ונה או תרופות צמחיות שאינן הודיות כמו הות'ורן ועם גוגולו ודיסליפידמיה. כאשר הוא ניטל עם גודוצ'י, קטוקה ובהונימבה, האמאלקי יוצר תקן חשוב בטיפול בדלקת הכבד ובשחמת.

האמאלאקי הינו גם עשב מרפא חשוב כאשר מעוניינים להגן על הגוף מפני השפעותיהן המזיקות של הכימותרפיה והקרינה בטיפולי סרטן קונבנציונליים. בצירוף לצ'יטרקה, הריטקי, פיפאלי וסיינדהאבה, אמאלקי צ'ורנה מוזכר ע"י שרנגדהארה סמהיטה לטיפול בכל סוגי החום (סריקנטאמורטי 1984, 85). בטיפול בבחילה, הקאה ותאבון מועט, האמאלקי הטרי נכתש עם דרקשה (ויטיס ויניפרה) ומעורבב עם סוכר ודבש (שרמה 2002, 170). כאשר פרי האמאלקי מטוגן בג'י ומצטמצם לכדי משחה ומעורב עם קנייקה (מי אורז מותססים) מורחים אותו על הראש כדי לטפל בדימומי אף (סריקנטמורטי 1984, 242). בטיפול באגנימנדיה, בצקת, נפיחות בבטן, טחורים, תולעים במעי, סכרת ואלרגיות שלושה חלקי אמלאקי צו'רנה מעורבבים עם אותה כמות של אג'אמודה, הריטקי ומרישה (פלפל שחור) עם חלק אחד של פנצ'ה לאבנה ("חמשת המלחים", כלומר סיינדהבה, סמדורה, סמברה, סאוברצ'לה וויד לאבנה), מומסים בחלב-חמאה עד לתסיסה (שרמה 2002, 71). יחד עם חלקים שוים של גודוצ'י, שונטי (זנגביל), ארגבדה (קציעה) וגוקשורה, האמלאקי המיובש מומלץ על ידי הצ'קרדטה כתמצית המתקבלת מרתיחה לטיפול בבעיות בשתן (שרמה 2002, 307). האמאלאקי הוא המרכיב העיקרי של להיה רב-עשבית המכונה צ'יאונפרש בה משתמשים כרסייאנה, ובטיפול למחלות לב וריאה כרוניות, אי-פוריות והפרעות נפשיות (שרמה 2002, 140). עוד רסייאנה מוערכת המכילה אמאלאקי כמרכיב עיקרי היא רסייאנת הברהאמה, הנותן לאדם הנוטל אותה "...חוסן הדומה לשל פיל, תבונה, חוזק, חוכמה וגישה נכונה" (סריקנטמורטי 1995, 386).

כאשר הפרי המיובש מוכנס אל תוך שמן ומונח על הראש, וניטל בצורה פנימית כתמצית מורתחת או אבקה, הוא ידוע כיעיל נגד התקרחות ומוסיף ברק וחוזק לשיער. בדומה לכך, הצ'קרדטה ממליץ על נסיה של חלקים שווים של אמאלאקי ומדהוקה (לקריץ) מורתח בחלב, לטיפול בהתקרחות (שרמה 2002, 488). הן המיץ והן הזרעים הכתושים משולבים עם הרידרה (כורכום) כטיפול יעיל לסכרת (שרמה 2002, 327 ; דש ויוניוס 1983, 90). הזרעים נכתשים לאבקה דקה ומעורבבים עם חלקים שווים של אבקת שורש אשווגנדה כרסיינה בחודשי החורף הקרים (נדקרני 1954, 482-3). לגרדת וגירויי עור הזרע נחרך, מיובש ומעורבב עם שמן שומשום וניטל מבחוץ (נדקרני 1954, 482).

מקורות:

Ahmad I., et al. 1998. Screening of some Indian medicinal plants for their antimicrobial properties. J Ethnopharmacol Sep;62(2):183-93

Asmawi MZ et al. 1993. Anti-inflammatory activities of P. emblica Gaertn leaf extracts. J Pharm Pharmacol Jun;45(6):581-4

Bhattacharya A et al. 1999. Antioxidant activity of active tannoid principles of P. emblica (amla). Indian J Exp Biol Jul;37(7):676-80

Biswas S et al. 1999. Protection against cytotoxic effects of arsenic by dietary supplementation with crude extract of P. emblica fruit. Phytother Res Sep;13(6):513-6

Dash, Bhagwan. 1991. Materia Medica of Ayurveda. New Delhi: B. Jain Publishers.

Dash, Bhagwan and Manfred Junius. 1983. A Handbook of Ayurveda. New Delhi: Concept Publishing.

Dutta, B.K., I. Rahman, and T.K. Das. 1998. Antifungal activity of Indian plant extracts. Mycoses. Dec; 41(11-12):535-6

el-Mekkawy, S et al. 1995. Inhibitory effects of Egyptian folk medicines on human immunodeficiency virus (HIV) reverse transcriptase. Chem Pharm Bull Apr; 43(4):641-8

Frawley, David and Dr. Vasant Lad. 1986. The Yoga Of Herbs: An Ayurvedic Guide to Herbal Medicine. Santa Fe: Lotus Press.

Ghosal S, Tripathi VK, Chauhan S. 1996. Active constituents of P. emblica. Part 1. The chemistry and antioxidative effects of two new hydrolysable tannins, emblicanin a and b. Indian Journal of Chemistry Section B-Organic Chemistry Including Medicinal Chemistry. 35:941-948.

Jacob A et al. 1988. Effect of the Indian gooseberry (amla) on serum cholesterol levels in men aged 35-55 years. Eur J Clin Nutr Nov;42(11):939-44

Jeena KJ et al. 1999. Effect of P. emblica, Phyllanthus amarus and Picrorrhiza kurroa on N-nitrosodiethylamine induced hepatocarcinogenesis. Cancer Lett Feb 8;136(1):11-6

Katiyar, C.K. et al. Immunomodulator Products from Ayurveda: Current status and future perspectives. In: Immunomodulation. S.N. Upadhyay (Ed). 1997. New Delhi: Narosa Publishing House.

Khopde SM, et al. 2001. Characterizing the antioxidant activity of amla (P. emblica) extract. Current Science;81:185-190.

Kirtikar KR and BD Basu. 1935. Indian Medicinal Plants. 2nd ed. Vol. 1-4. 1935. Reprint. Delhi: Periodical Experts.

Mathur R et al. 1996. Hypolipidaemic effect of fruit juice of P. emblica in cholesterol-fed rabbits. J Ethnopharmacol Feb;50(2):61-8

Mishra M et al. 1981. P. emblica Gaertn and serum cholesterol level in experimental rabbits. Br J Exp Pathol Oct; 62(5):526-8

Nadkarni, Dr. K.M. 1954. The Indian Materia Medica, with Ayurvedic, Unani and Home Remedies. Revised and enlarged by A.K. Nadkarni. Reprint. Bombay: Bombay Popular Prakashan PVP.

Nandi P et al. 1997. Dietary chemoprevention of clastogenic effects of 3,4-benzo(a)pyrene by P. emblica Gaertn. fruit extract. Br J Cancer 76(10):1279-83

Rege NN et al. 1999. Adaptogenic properties of six rasayana herbs used in Ayurvedic medicine. Phytother Res Jun;13(4):275-91

Sharma, P.V. 2002. Chakradatta. Sanskrit Text with English Translation. Varanasi: Chaukhamba

Srikanthamurthy, K.R. 2001. Bhavaprakasha of Bhavamishra. Vol. 1. Varanasi: Krishnadas Academy

Srikanthamurthy, K.R. 1995. Vagbhata’s Ashtanga Hrdayam. Vol. 3. Varanasi: Krishnadas Academy

Srikanthamurthy, K.R. 1984. Sharangadhara samhita. Varanasi: Chaukhamba Orientalia

Summanen, Jari Olavi. 1999. A Chemical and Ethnopharmalogical Study on P. emblica (Euphorbiaceae). Dissertation, Division of Pharmacognosy, University of Helsinki Department of Pharmacy. Available online from: http://ethesis.helsinki.fi/julkaisut/mat/ farma/vk/summanen/achemica.pdf

Suresh K and DM Vasudevan. 1994. J Ethnopharmacol 44(1):55

Thakur CP. 1985. P. emblica reduces serum, aortic and hepatic cholesterol in rabbits. Experientia Mar 15;41(3):423-4

Thorat SP et al. 1995. P. emblica: a novel therapy for acute pancreatitis - an experimental study. HPB Surg; 9(1):25-30

Warrier PK, Nambiar VPK, Ramankutty C. eds. 1995. Indian Medicinal Plants: A Compendium of 500 species. Edited by PK Warrier, VPK Nambiar and C Ramankutty. vol 4. Hyderabad: Orient Longman.

Yadav SK. 1987. Caryologia 40(3):261

Yoganarasimhan, S.N. 2000. Medicinal Plants of India. Vol. 2 – Tamil Nadu. Bangalore: self-published.